התחדשות עירונית סולארית

אבי בן תורה
מנהל שיווק ישראל / אבי בן תורה
27-03-2024

הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית קובעת במפורש בדו"חות שלה שהתחדשות עירונית צריכה גם "לשדרג שטחים ציבוריים ותשתיות" במאמר הקצר הבא ניגע בנושא מנקודת המבט של "התחדשות עירונית סולארית" במרחב הציבורי. כלומר, כיצד הרשויות המוניציפאליות בישראל יכולות לקדם התחדשות עירונית בשטחן, בדגש על פתרונות שמבוססים על מערכות גדולות לייצור אנרגיה סולארית.

 
התחדשות עירונית סולארית רלוונטית מאוד לשטחים ציבוריים. רק לאחרונה (ינואר 2024) פורסם על מכרז להקמת מתקנים סולאריים ומערכות אגירה לאורך כביש 6, בשטח כולל של כ-1,000 דונמים לייצור כ-100 מגה-וואט. גם אנחנו בחברת SolarEdge פועלים בסקטור זה ולאורך השנים סיפקנו את טכנולוגיה מתקדמת עבור מערכות סולאריות בלא מעט רשויות מקומיות ומועצות אזוריות ברחבי הארץ כגון מטולה, חולון, רמת השרון ועוד.

100 רשויות כבר פועלות בנושא


התחדשות עירונית סולארית היא לא עניין ישראלי, אלא מגמה עולמית. יותר מ-1,000 ערים ברחבי העולם מתגאות בהובלת מיזמי אנרגיה מתחדשת תוך שיתוף פעולה של השלטון המקומי. המשרד הישראלי להגנת הסביבה מתייחס לזה בפרסומיו ומציב את הרשויות המקומיות "בחזית שינויי האקלים". בין השאר משום שיש להן "יכולת משמעותית לייצר אנרגיה מתחדשת ולהוביל בשטח פתרונות שישפרו את איכות חייו של התושב". 


הרשויות המוניציפאליות מפיקות ערך רב מאנרגיה סולארית. ישראל נהנית ממספר גדול של ימי שמש בשנה המהווים מקור נהדר לייצור אנרגיה במתקנים פוטו-וולטאים. בנוסף, בשנים האחרונות הוסרו כמה חסמים רגולוטוריים שמנעו מהתחום להתפתח בשטחים מבונים. 


כ-100 רשויות ברחבי הארץ כבר יזמו התחדשות עירונית סולארית עם התקנת מערכות סולאריות גדולות על מבנים ציבוריים. השיאנית היא ירושלים, עם יותר מ-130 פרויקטים שהושלמו על בתי ספר ברחבי העיר. דוגמה נפלאה נוספת מהבירה היא המערכת הסולארית שהותקנה על גג אצטדיון טדי ונחנכה ב-2017. הרשויות המובילות אחרי ירושלים הן תל אביב, כפר סבא, אשדוד, צפת, ירוחם, ערד, אילת, חבל אילות, נחל שורק ואשכול. 


התחדשות עירונית סולארית – סוגי מערכות אופציונאליות


התחדשות עירונית סולארית יכולה להשתלב במיזמים שונים במרחב הציבורי והדוגמאות רבות ומגוונות. למשל:

  •   קירוי חניונים ציבוריים.

  •  קירוי מגרשי ספורט פתוחים או התקנת מערכות סולאריות על אולמות ספורט. 

  •  התקנת מערכות סולאריות על גגות מוסדות חינוך.

  •   התקנת מערכות סולאריות על גג בניין המועצה/העירייה. 

  •  התקנת מערכות סולאריות במתווה של דו-שימוש באזורים חקלאיים (אגרו-PV). 


כפי שניתן לראות, ניתן להתקין  הן על מבנים קיימים (כמו גג סולארי על בית ספר) והן בבנייה חדשה. הנה תשובות לכמה שאלות נפוצות:


מהו זמן הביצוע הממוצע להקמת מערכת סולארית ברשות המקומית?


בימים כתיקונם זמן הביצוע הממוצע לפרויקט של התקנת מערכת סולארית על גג ברשות מקומית עומד על כ-6  עד 18 חודשים, משלבי התכנון הראשונים ועד לחיבור לרשת החשמל. כמובן שלוחות הזמנים משתנים בהתאם לנסיבות. 


בתוך כמה זמן ניתן להחזיר את ההשקעה במערכת סולארית מסחרית?


התחדשות עירונית סולארית מבוססת על מערכות סולאריות גדולות של יותר מ-15 קילו-וואט. החזר ההשקעה נאמד בכ-7 שנים והתשואה הצפויה היא בשיעור של כ-15%. מערכות גדולות (מעל 100 קילו-וואט) מציעות אמנם תשואה ממוצעת של כ-4% בלבד, אך ניתן להביא גם אותן לנתונים משביעי רצון של כ-9% תשואה, אם הרשות תבחר לקזז מסך הייצור את הצריכה העצמית של הבניין בהתאם לתעריף תעו"ז.

 
האם שינויים בלתי צפויים בתעריפי החשמל יפגעו בהכנסות?


סביר להניח שהתשובה שלילית. אם מדובר, למשל, על "אסדרה תעריפית", המערכת הסולארית מוגנת משינויים בתעריפי החשמל ממועד הרישום ולמשך 25 שנה. באסדרות אחרות התעריפים אמנם משתנים, אך לפי תנאים שנקבעו מבעוד מועד. 


מהי האסדרה התעריפית?


האסדרה התעריפית בישראל, נכון להיום, מחושבת בהתאם למדרגות הבאות: 48 אג' ל-15 קילו-וואט ראשונים, 41 אג' מ-15 קילו-וואט עד 100 קילו-וואט, 25.4 אג' לכל קילו-וואט בין 100 ל-300 ו-18.90 אג' בלבד מעל ל-300 קילו-וואט. 
 

התחדשות עירונית

האם ניתן להתקין מערכת סולארית על סוגים שונים של גגות?


התחדשות עירונית סולארית מתאימה לסוגים שונים של גגות ולא רק לגגות בטון שטוחים או גגות רעפים "קלאסיים". קיימות קונסטרוקציות להתקנת מערכות סולאריות גם על איסכורית, בנייה קלה, גגות קל-זיפ, קנלטות, רעפי שינלדס ועוד. כמובן שאפשר להקים סככות עם פאנלים סולאריים ושדות סולאריים בשטחים פתוחים קרקעיים. 


מהן שיטות המימון האפשריות?

  • הלוואה בערבות הרשויות בעזרת משרד האנרגיה – משרד האנרגיה מסייע לרשויות מקומיות עם ערבויות להלוואות להקמת פרויקטים סולאריים. למשל, בתום שנת 2020 משרד האנרגיה העמיד אשראי של כחצי מיליארד שקלים לטובת הנושא ביחד עם מפעל הפיס ומרכז השלטון המקומי. לשיטת מימון זו שני יתרונות מרכזיים: החרגה מעומס המלוות אשר מותר לרשות מקומית ומחיר אשראי נמוך.

  •  השכרת הגג – מודל מימון אופציונאלי הוא השכרת הגג ליזם חיצוני שיקים את המערכת ויקבל את הרווחים בתמורה לדמי שימוש. היתרון המרכזי בשיטה זו הוא בפשטות הדברים מבחינת הרשות. 

  • אשראי קבלני – מודל מימון שמבוסס על מצב שבו הרשות היא לא זו שלוקחת את ההלוואה, אלא הקבלן שמבצע את העבודה. הקבלן מממן מכיסו את ההקמה כאשר הכנסות למספר שנים בהתאם להסכמה מראש משמשות אותו לכיסוי הוצאות בתוספת ריבית. ההכנסות בסיום התקופה המוסכמת עוברות לרשות המקומית. 

  •  הלוואה בשוק הפרטי – הרשות יכולה כמובן לבצע בדיקה מול גורמים פיננסים בשוק הפרטי לקבלת הלוואה, אם כי מדובר בשיטת מימון שמוגבלת במכסת עומס המלוות שהרשות רשאית לקחת.

 
האם מערכות סולאריות מתאימות להתקנה מעל מגרשי ספורט?


כן, בוודאי! התחדשות עירונית סולארית כוללת לעתים קרובות התקנה של מערכות סולאריות בשטחים פתוחים, כמו מגרשי ספורט עירוניים וציבוריים.

 
התקנה מעל מגרש פתוח מספקת יתרון משמעותי של הצללה. כידוע, מגרשי ספורט בבתי ספר ובמרחב הציבורי שאינם מקורים לא ניתנים לניצול במהלך שעות רבות ביום. סככה (עם או בלי פאנלים סולאריים) מספקת מענה לבעיה הזו, בין אם מדובר על יום שמש ובין אם על מזג אוויר גשום. 


ייזום קירוי על ידי העירייה יכול להחליף את סככות מפעל הפיס שנחשבות לפתרון יקר עם לוחות זמנים ארוכים להקמתן, או את רשתות הצל שדורשות תחלופה כל כמה שנים. סככות עם פאנלים סולאריים הן קבועות, יציבות, בטיחותיות וחשוב מכך – "משלמות את עצמן" בזכות החשמל שמופק על ידן. 


האם התחדשות עירונית סולארית מתאימה גם לשטחים ציבוריים פתוחים?


שטחים ציבוריים פתוחים מיועדים בראש ובראשונה לצמחייה (מדשאות, שיחים, עצים וכדומה). לצד זאת יש לא מעט שטחים במרחב המוניציפאלי שלא מתאימים ליישומים האלה, אבל עשויים להיות פוטנציאל נהדר להתקנת מערכות סולאריות. לדוגמה, שבילי אופניים, מדרכות, חניונים ואפילו שטחים כלואים לצד מסילות ובתוך מחלפי תנועה. התקנת מערכות סולאריות בשטחים האלה מספקת יתרון כפול לרשות – גם אנרגיה ירוקה וגם הצללות. 


מהם השלבים המרכזיים בדרך להתחדשות עירונית ברשות?


קשה לנסח תוכנית עבודה אחידה לכל רשות בישראל, אך יש מספר שלבים מרכזיים שנכונים ברוב המקרים. בשלב הראשון הרשות המקומית צריכה להתארגן. עליה לפעול למינוי גורם מתכלל, בחירת גורם מבצע, מינוי מנהל פרויקט ורצוי גם התקשרות עם יועץ סולארי. במקביל על הרשות לבחור את שיטת המימון. 


לאחר שלב ההתארגנות הרשות אמורה לבצע מיפוי של האזורים הפוטנציאליים מבחינת ייצור אנרגיה סולארית. כולל וידוא תשתיות, התאמה, תקינות והרחבת הסקר לכלל הפוטנציאל הקיים. כשמרבית הנתונים בידה היא יכולה להתקדם למכרז להתקשרות עם חברה מתאימה.

לסיכום, 


התחדשות עירונית סולארית במרחב המוניציפאלי מקפלת בחובה הזדמנויות רבות. כאשר הגגות הסולאריים משולבים עם יתרונות נוספים כמו הצללה ומקור הכנסה נוסף, הרווח הוא כפול. גם לרשות וגם לתושבים.