מערכות סולאריות ואבטחת סייבר

העלייה בהתקנת מערכות סולאריות שמפיקות למעלה מ-15 קילוואט שעה הולכת וצוברת תאוצה בישראל ובעולם. יותר ויותר מדינות פועלות אקטיבית בכדי לעודד את התקנתן של המערכות הללו במטרה לעמוד ביעדים הבינלאומיים בתחום האנרגיה המתחדשת או – בהתאם לשיח החדש בתחום - להגשים "עצמאות אנרגטית". כשהמגמות האלה פוגשות רציונאל עסקי, השמיים הם הגבול (תרתי משמע). 

ככל שהמערכות הסולאריות מתפתחות ברמה הטכנולוגית, כך הן נשענות יותר ויותר על אלמנטים חדשניים של תוכנה וחומרה. כבר היום, למשל, יש למעלה מ-50 יישומים פוטנציאליים של בינה מלאכותית באנרגיה מתחדשת ואין ספור ספקים סולאריים שמשלבים AI במוצרים שלהם. 

יותר טכנולוגיה, יותר חשיפה לתקיפות סייבר

הצד השני של המשוואה הוא הגדלת החשיפה לפריצות ותקיפות סייבר. נושא שבחברת סולאראדג' שמים עליו דגש מיוחד ומשקיעים בו משאבים רבים. במאמר הקצר הבא נסקור את איומי הסייבר המרכזיים שעומדים בפני מערכות סולאריות. נעסוק מעט גם בפעילות של מדינות שונות בדרך להתמודד עם איומי סייבר וניגע בפתרונות מומלצים. 

בישראל, שנמצאת תמיד תחת איומי סייבר לאור מעמדה הגיאו-פוליטי, הדברים נאמרים ביתר שאת. הסיכונים העסקיים והפליליים הנובעים מתקיפות סייבר משתלבים אצלנו לעיתים קרובות עם אלמנטים של טרור של ממש. 

לפי מערך הסייבר הלאומי, בשנת 2024 חוותה ישראל למעלה מ-17,000 תקיפות סייבר אשר יותר מ-10% מתוכן הוגדרו כהתקפות "בעלות פוטנציאל נזק משמעותי". עלייה של כ-24% (!) ביחס ל-2023. לגבי ענף הסולאר נציין שיותר מ-200 מהדיווחים שהגיעו בשנת 2024 למוקד 119 של מערך הסייבר הלאומי היו ממגזרי "אנרגיה ומים" (ממוצע של יותר מדיווח בכל יומיים). רק לפני מספר שנים דווח שהותקפו תשתיות מים חיוניות בישראל (מכוני שאיבה, טיהור וביוב) על ידי האקרים איראניים.  

הממיר הסולארי - נקודת עוצמה ונקודת התורפה

נקודת הפריצה העיקרית של מערכות סולאריות, המסחריות והפרטיות, היא הממיר שמתפקד בתור "המוח" של המערכת כולה. הדברים באים לידי ביטוי באופן ספציפי במערכות סולאריות שהן גדולות, מורכבות, משולבות אגירה ו/או פרוסות על פלטפורמות שונות. למשל, שילוב של מספר גגות סולאריים או אתרים מבוזרים תחת אותו לקוח (ואותה מערכת ניהול אנרגיה).  

מערכות סולאריות מסחריות הן מטרה מועדפת על ידי האקרים לאור הכיס העמוק והנתונים שהן כוללות (בניגוד, למשל, למערכת על גג של בית פרטי, אם כי גם מערכות אלה חשופות לפריצות שיכולות להסב נזק עצום). 

מערכות מסחריות גדולות עובדות עם תוכנה לניהול אנרגיה, Energy Management System, המהווה גם היא לצד הממיר, מטרה אפשרית לתקיפות סייבר. פריצה למערכת סולארית באמצעות מתקפת סייבר מגלמת בחובה סיכונים שונים ומגוונים. החל מסיכונים שקשורים לסחיטה וכופר ועד אפילו לנזקים פיזיים. למשל:

• פריצה לרשת הארגונית דרך הממיר: מתקפה שמנצלת את היות המערכת הסולארית "החוליה החלשה בשרשרת" ולהיכנס דרכה לרשת הארגונית של בית העסק, הכוללת נתונים רגישים.
• פריצה ונעילת המערכת: מתקפה שמנצלת פרצת אבטחה לא בכדי לגנוב נתונים, אלא בכדי לנעול את המערכת ולאיים בהשבתתה המוחלטת, אלא אם יישלח כופר (כמו ביטקוין לכתובת של הפורצים).
• פריצה לטובת שיבוש אספקת החשמל וגרימת נזק: מתקפה שמשתלטת על יכולות ייצור האנרגיה של המערכת ומנתבת אותן באופן שייצור נזק למערכת ולבית העסק.
• פריצה לטובת שיבוש אספקת חשמל ברמה ארצית: מתקפה משולבת על מספר רב של מערכות בו זמנית בכדי לגרוע יכולות ייצור חשמל בכמויות נרחבות מהרשת הארצית בבת אחת, באופן שיכול לגרום לעלטה ממושכת.
• השפעה על יציבות הרשת: התקפה שמביאה לשינויים בלתי צפויים בזרימת החשמל, כגון העלאת או הורדת כוח, מה שמוביל למתיחות או לחוסר יציבות ברשת החשמל.
• התקפת מניעת שירות (DDoS): מתקפת ונדליזם שמטרתה להעמיס על מערכות הניהול והבקרה ובכך להשבית את פעילות המערכת.

איך האקרים פורצים למערכות סולאריות?

האקרים מנצלים פגיעויות במתקני סולאר דרך שיטות תקיפה שונות. תקיפות של רכיבים מחוברי אינטרנט (IoT) הינן נפוצות מאוד ובמקרה של מערכות סולאריות מכוונות לממירים, אשר לעיתים קרובות מחוברים לאינטרנט עם אבטחה חלשה. 

האקרים מתמחים בניצול פגיעויות כגון סיסמאות ברירת מחדל (למשל, 12345678), או חולשות אבטחה ידועות בקוד המקור של הממיר, וזאת בכדי לתמרן מערכות, לשבש תקשורת, להשבית מכשירים וכו'. 

מערכות סולאריות חשופות גם לתקיפות Wi-Fi המצריכות קרבה פיזית למערכת, ומנצלות רשתות אלחוטיות לא מוצפנות או בעלות סיסמא חלשה. האקרים יכולים להיכנס דרך "סדקים אלה" ולשבש פעולות, לגנוב נתונים, לדרוש כופר ולגרום לנזק. 

ישנן גם תקיפות שבהן האקרים מתמקדים דווקא בספקי צד שלישי שאין להם בקרת כניסה ראויה ודרכם ההאקר יכול לקבל גישה לרשת הסולארית. דוגמאות לכך יכולות לכלול מודמים חיצוניים, בקרי נתונים או שירותי צד ג' לניטור ואבחון תקלות במערכות סולאריות. מדובר כמובן בדוגמאות שהן בבחינת קצה הקרחון בלבד. 

התלות בממירי Low-Cost והסכנה שטמונה בהם

אחת הבעיות במאבק כנגד מתקפות סייבר בענף הסולארי היא התלות במוצרי Low Cost. מוצרים שזמינים אמנם בעלויות אטרקטיביות, אך שרמת האבטחה שלהם נמוכה משמעותית ביחס למוצרים ותיקים בשוק. בשנים האחרונות, שוק הממירים חווה הצפה של מוצרי Low Cost, שמקורם בעיקר מסין ואשר מאופיינים ברמת אבטחת סייבר נמוכה.

אם נחזור שוב לנקודה הישראלית, חוסר היציבות הביטחונית באזור מגביר את הצורך ביכולת מוגנת לייצר חשמל ובעצמאות אנרגטית ישראלית. למערכות סולאריות יש פוטנציאל להיות המפתח לביטחון אנרגטי בישראל, אבל לשם כך נדרשת רמת אבטחה בסיסית וחוסר תלות בייצור החשמל. 

במאמר מוסגר נציין למשל את היתרון שבהיעדר תלות של הממירים בתקשורת שיוצאת מהארץ וחוזרת, כך שגם אם ישראל תנותק מתקשורת עולמית, המערכות הסולאריות תמשכנה לעבוד (כמו המערכות של סולאראדג', לדוגמה).  הסתמכות ישראל על יצרנים זרים לצורך ציוד סולארי לא הייתה עד לאחרונה לסוגיה מרכזית, שכן תרומת הסולאר למערכת החשמל המקומית הייתה מוגבלת. 

בשנים האחרונות חלה עלייה ניכרת בייצור החשמל מאנרגיות מתחדשות ועמה גדלה גם החשיפה לסיכונים. הגידול במספר מתקפות הסייבר על תשתיות החשמל הישראליות מאז ה-7 באוקטובר מעורר (בצדק רב) חששות מפני ניצול פרצות אבטחה בהתקנים חשמליים בידי מדינות זרות או גופים הפועלים מטעמן.