עצמאות אנרגטית בישראל
ב-7 באוקטובר אנשים ננעלו בממ”דים ללא חשמל שהוא מוצר בסיסי בחירום. פאנל סולארי ובטרייה לכל בית יכלו לתת את המענה גם בהיבט הביטחוני, ולאפשר עצמאות אנרגטית ברמת הבית, היישוב או השכונה", ח"כ יוראי להב הרצנו, וועדת הכלכלה של הכנסת, דצמבר 2023.
חודשיים וחצי לאחר השבת השחורה של שמחת תורה, התקיים בכנסת דיון חשוב בנושא (שכבר נדון לא אחת) והוא העצמאות האנרגטית בישראל. לחברי הכנסת הצטרפו גם גורמים שונים משלל ארגונים, חברות פרטיות וגופים ציבוריים.
איתן פרנס, מנכ"ל איגוד החברות לאנרגיה ירוקה, אמר בדיון שלמרות שאגירה היא פתרון לעצמאות אנרגטית, היא נמצאת כבר שלוש שנים על שולחן הממשלה כשהפתרונות ממאנים להגיע. פרנס הדגיש שמצד אחד יש הרבה משרדי ממשלה שרתומים לנושא, ומצד שני כל משרד מערים קשיים אחרים. "ללא גמישות אי אפשר יהיה לדבר על ביטחון אנרגטי", ציין.
במהלך הדיונים נשמעה גם ביקורת על רשות מקרקעי ישראל שקבעה מחיר גבוה לכאורה בעבור כל דונם קרקע להצבת סוללות אגירה, ונשמעו טענות שמדובר במחיר שעלול לגרום לעליית תעריפי החשמל. יו"ר רשות החשמל, אמיר שביט, ביקש להגן על רמ"י ואמר שהיא עושה באופן קבוע צעדים לטובת פריסת אנרגיה סולארית, ושבהחלט אפשר למצוא פתרון לבעיית התעריף למתקני אגירה.
אנרגיה סולארית כצעד חשוב לעצמאות אנרגטית
על אף המכשולים שבדרך, ניכר שקיימת הסכמה רחבה על חשיבות הנושא. התקנת מערכות סולאריות בשילוב עם מתקני אגירה תוכל לחזק את הביטחון האנרגטי של ישראל באופן משמעותי. זאת לצד שורה ארוכה של יתרונות נוספים כמו הפחתה של רמת זיהום האוויר וקידום קיימות ואיכות הסביבה.
בישראל שטופת השמש, הפוטנציאל לייצור אנרגיה סולארית הוא עצום. מחקר של המשרד להגנת הסביבה שבחן את זה לעומק ופורסם בינואר 2020, מצא שמימוש הפוטנציאל למערכות סולאריות בישראל ללא שטחים פתוחים (כלומר על מבנים ובמתווה של דו-שימוש) עומד על כ-11 ג'יגה וואט וממוצע של כ-20 טרה וואט שעה בשנה. במילים אחרות, פריסה של מערכות סולאריות בצורה רחבה יכולה להספיק לכ-46% מהצריכה בישראל. זאת עוד לפני שהוספנו לחישוב שדות סולאריים, התפתחות משמעותית במערכות סולאריות על שטחים חקלאיים (אגרו-PV) ופתרונות אגירה שונים.
מערכות סולאריות עם אגירת אנרגיה מספקות מענה לכמה וכמה מנקודות התורפה המרכזיות של רשת החשמל הארצית שמחזיקה כיום כ-90% משוק החשמל הישראלי:
מבנה ריכוזי - פגיעה/תקלה בחלק קריטי יכולה להתדרדר לפגיעה באספקת חשמל באזורים שלמים.
הובלת דלקים - דלקים משונעים, מולכים או אגורים במספר מוקדים מצומצם.
מספר מתקנים מצומצם - החשמל מיוצר במספר מתקנים קטן.
מערכת הולכה - החשמל מועבר ממתקני הייצור (שלרוב נמצאים באזורים מבודדים) דרך רשת ההולכה העמוסה גם כך ומייצר "פקק" שלא מאפשר הוספה של מתקנים נוספים.
מקורות עלולים להיגמר - מקורות הדלקים הפוסיליים אינם בלתי נגמרים ויתרה מכך, לעתים קרובות הם קשורים גם בנסיבות גיאופוליטיות שהן אלמנט מהותי בקשר בין אנרגיה לביטחון לאומי.
רשת חשמל מסוג זה חשופה לנזקים הן מגורמים טבעיים והן מגורמים אנושיים. דוגמאות יש למכביר. במסגרת הגורמים הטבעיים המסוכנים ניתן לציין אסונות טבע או תנאי אקלים קיצוניים. למשל, בשנת 2023 קרס מזח הפחם בתחנת הכוח רוטבנרג באשקלון בגלל רוחות של יותר מ-150 קמ"ש. המקרה חייב שינוע של 170 משאיות מחדרה לאשקלון עם כ-6,000 טונות פחם, בכל יום, עד להשלמת התיקון.
גורמים אנושיים שיכולים לגרום לפגיעה ברשת חשמל קונבציונלית הם רשלנות, אילוצים, חוסר מוכנות וכמובן תקיפה פיזית כמו האירוע שבו הצבא הרוסי השבית כ-50% מרשת החשמל באוקראינה.
מערכות לייצור אנרגיה מתחדשת בכלל, ומערכות לייצור אנרגיה סולארית בפרט, יכולות לספק מענה לרבים מהאתגרים האלה.
מערכות לייצור אנרגיה סולארית מייצרות רשתות חשמל עמידות ומבוזרות. הרשת מפוזרת ברחבי המדינה וייצור החשמל מתקיים במקביל באלפי ואף עשרות אלפי אתרים שונים. האנרגיה מיוצרת בכל אתר, מסופקת לצרכן ונאגרת (במידה שקיימת התשתית הטכנולוגית המתאימה והמוצרים למטרה זו). מערכות סולאריות מותקנות על בתים פרטיים, שדות פתוחים, גגות מסחריים, מאגרי מים, וכמובן במתווה של דו-שימוש (כולל לאחרונה גם מערכות אגרו-PV מעל שטחים חקלאיים פעילים).
עצמאות אנרגטית היא עצמאות לאומית?
עצמאות אנרגטית היא היבט מהותי בתפיסת הביטחון של ישראל. על פי ד"ר שלמה ולד, המדען הראשי הקודם של משרד האנרגיה (2007-2015), המושג "ביטחון אנרגטי" מבטא את המחויבות של המדינה "להבטיח את אספקת צורכי האנרגיה שלה, בכל עת, בשגרה ובחירום".
המסר ברור כשנזכרים במצבם של תושבים רבים בעוטף עזה ב-7 לאוקטובר שנאלצו לשהות שעות רבות וארוכות בממ"ד, לפעמים למעלה מיממה, ללא כל חשמל . בקיבוץ ניר עוז, לדוגמה, שבו רשת החשמל קרסה לגמרי, עובדי חברת החשמל הורשו להיכנס ולתקן את התשתיות רק כחמישה חודשים לאחר מכן, וגם זאת תחת אבטחה צבאית כבדה, עם אפודי מגן וקסדות .
כמובן שהסכנה לא נשקפת רק ליישובי הדרום. גם בצפון סובלים תדיר מהפסקות משמעותיות באספקת החשמל תחת מטחי הרקטות. לפעמים מספיקים רק שרידי יירוט של רקטה בודדת בכדי להשבית את האספקה ברחובות שלמים.
על פי דיווח ב"כאן חדשות" של תאגיד השידור הציבורי, ישראל מתכוננת לתרחיש מלחמתי של הפסקות חשמל ועלטות בכ-60% משטחי המדינה, כולל אי אספקת אנרגיה ל-48 שעות ברצף ובמקומות מסוימים לשלושה שבועות. עוד נאמר שניהול הביקושים לחשמל עלול לגרור אספקה סלקטיבית וניתוקים של 2-3 שעות חשמל ביום בבתים שונים ברחבי הארץ.
אין זה מפתיע שלאור התפתחות המלחמה והפרסומים הנ"ל חלה עלייה דרמטית בביקוש לגנרטורים. ב-Ynet פורסמה בפברואר 2024 כתבה בנושא תחת הכותרת "המרדף לגנרטור". נציגי המכירות באחת מחנויות החשמל העידו בכתבה שאנשים ממתינים בתור עוד לפני הפתיחה בכדי לרכוש גנרטור ביתי, ושלקוחות רבים נאלצים להמתין לסחורה חדשה לאור הביקוש הרב . מבלי להיכנס לעובי הקורה נדגיש כי מערכת סולארית עם אגירת אנרגיה היא תחליף ראוי לגנרטורים הללו (ראו הרחבה כאן: מערכת סולארית עם אגירה VS גנרטור).
"להכניס את השוק הפרטי הרבה יותר מהר"
לסיכום, מערכות ההגנה של ישראל אמנם נותנות מענה ראוי, אבל לא יכולות לספק הגנה ברמה של 100%. כאשר ההתקפות מתמקדות בתשתיות קריטיות, די בפגיעה ב-3 אתרים בכדי להשבית פוטנציאלית עשרות אחוזים מרשת החשמל הישראלית לתקופה ממושכת של שבועות וחודשים.
מדינה מודרנית שרוצה להבטיח את שגשוגה והישרדותה לא יכולה להסתמך רק על רשת החשמל הארצית, במיוחד באזור נפיץ כמו המזרח התיכון.
יו"ר וועדת הכלכלה סיכם את הדיון בכנסת בנימה אופטימית, אך עם הכוונה ברורה לכך שיש לקצר תהליכים ולפשט אותם. כולל שימוש בכוחו של השוק הפרטי. "לא הגיוני שכל דבר לוקח חמש שנים", הדגיש, "צריך להכניס את השוק הפרטי הרבה יותר מהר, כי הוא מביא השקעות לא על חשבון המדינה".
